בעקבות "פרחים שבורים", ולמען האמת גם לפני כן עם הופעת האוספים בסדרת אתיופיקס, הפך הג'אז האתיופי לסנסציה. זאת למרות שהגיבור של הסצנה הוא מולאטו אסטטקה, שאת עיקר עבודותיו עשה ב"תור הזהב" תחת שלטונו של היילה סילאסי. מה שקרה אחרי שהשלטון הופל על ידי הדרג, נותר עלום כי הסצנה הומתה בתקופה הזאת, הרבה פחות מוסיקה יצאה, היה הרבה פחות חופש אמנותי ומן הסתם גם הרבה פחות קלאסיקות יצאה.
חברת התקליטים Kaifa רקורדס זכתה לפרק מס' 13 בסדרת "אתיופיקס" והתרכזה במוסיקה שנעשתה בתקופה הזאת, כמין משלימה לאוסף מס' 8 שכלל מוסיקה מ"תור הזהב". המוסיקה שהלייבל הוציא נוגנה במועדונים של אדיס אבבה בתקופה הזאת תוך שהמשטר מפקח עליה, ואת חלק מהשירים שאינם ראויים (כוללים ביקורת פוליטית או לא מוסריים בעיניו) צנזרה או אסרה לפרסום. אחד ממנהיגי הלהקות שניגנו במועדונים הללו היה הפסנתרן והאקורדיוניסט היילו מרג'יה, שקיבץ סביבו כמה מהנגנים המובילים באתיופיה באותה התקופה במסגרת הלהקה Wallias Band – בין השאר השתתפו בה מולאטו אסטטקה המפורסם בסקסופון וגירמה ביינה ש-4 קטעים שלו הופיעו באוסף מס' 8 ובהם הקטע שפתח אותו.
אסטטקה לדוגמה ניגן במה שנחשב לאחד מההילייט של אוסף מס' 13, "Musicawi Silt". במכירות פומביות האלבום שבו הוא הופיע במקור, "Tche Belew", האמיר עד ל-4000 דולר, ומעבר לזה. בסוף השנה שעברה הוציא הלייבל של האתר Awesome Tapes From Africa את האלבום הזה מחדש וכאן ניתן לשמוע אותו. הקטע המדובר הוא קטע מס' 4 כאן. בקרדיטים אגב ניתן למצוא קולות רקע של אסתר אווקה, "אריתה פרנקלין האתיופית", שגלתה מאוחר יותר בנסיבות פוליטיות לארה"ב, ונחשבת להשפעה העיקרית על Gigi.
